כל הסיפורים

אני מתעוררת באמצע הלילה מרעש לא ברור. פוקחת עיניים ובעוד שהן מנסות להסתגל לחשיכה אני שומעת רעש נוסף, נשמע הפעם קרוב יותר. האם יש מישהו בתוך הבית?! לחץ מתחיל לאפוף אותי, הלב פועם בחוזקה, אני מ

הפעם הראשונה שראיתי את רינה הייתה בבית הקפה שבו ישבתי כמעט כל יום אחרי העבודה, ראיתי אותה ונעמד לי! רק הרגע גמרתי לכתוב מייל מאד לא מפרגן מהמחשב הנייד שלי לג'ודי, יהודיה-אמריקאית עסיסית עם ש

"בוא תשב רגע, אתה מכיר את המצב, צריך לדבר." הסתכלתי במבט אדיש אל המנהל שלי, מודע היטב למה שהולך להגיע ומוסיף עוד כמה קללות בלב לקללות הרגילות ממני אליו. בהיתי בו כאשר הוא הסביר שהמצב כרגע לא

הגעתי לרחוב שזר קצת לפני חצות, בדיוק כמו שאמר הפתק, כשלגופי טי-שירט לבנה, ג'ינס דהוי, קצת זיפים (כי אני נורא עצלן בכל מה שקשור לגילוח וגם כי הפתק לא הכיל שום הוראות בנושא) וריח של סבון מהמקלח

אני נערה צעירה. עוד לא בת עשרים. היום חיילת בחיל הים. רק לפני שנה וחצי סיימתי את בית הספר. בשנותיי הקצרות לא הספקתי עדיין לרכוש ניסיון מיני רב, אבל הבחור שעליו עוד רגע אספר סיפק לי ניסיון שיכ

אני נשואה + 3 וחיה באושר עם גבר שמעריך אותי מאוד, איש מיוחד ויש לנו יחסים טובים וסקס נהדר ובאמת שלא חסר לי דבר. אני לא ממש טיפוס ספורטיבי, פעם לפני שלושת הלידות הייתי הרבה יותר בעניין. למזלי,

דרום תל אביב, 2 בלילה, אנחנו עומדים יד ביד מול דלת ברזל כבדה הצבועה באדום, בידינו כרטיס הביקור המשונה שקיבלנו מטלי. בערב שלפני יצאנו לשתות קצת וכשהגענו הביתה טלי שלפה את הכרטיס, הסתכלה עלינו

אני בשנה האחרונה שלי בתיכון הכי טוב בארץ ונראית מעולה. הולכת יום-יום לבית הספר הזה עם חצאית מיני, סוודר שמבליט את קימוריי ומגפי עור לבן, אחת השוות בשכבה. כיף לי לחגוג את הנשיות המלבלבת שלי ול

אני מגיעה אליו, מרכז תל אביב. דירה קטנה ודחוסה. רהיטים של ספק אין מקום, ספק אין כסף, ספק אין מוטיבציה להיראות כמו משהו אחר מדירה של רווק מוצלח וחופשי. כל הדרך רק התחרמנתי עוד ועוד מהמחשבה על

אני שונא להיות בבית כשיש עוזרת, לא משנה איפה אני נמצא אני מרגיש שאני מפריע. אבל היה מקרה מאומת במשרד וביקשו לעבוד מהבית בשבועיים הקרובים. הילדים כבר במסגרות ואישתי מתארגנת לצאת. היא מודיעה לי

הלב שלי מאיץ והבטן שלי מתהפכת עם כל קילומטר שאני מתקרבת למקום המפגש שקבענו בו. אני עדיין לא מאמינה שאני הולכת עם זה עד הסוף, אבל לא הייתי זקוקה להרבה שכנועים כדי להופיע במקום ובשעה שהוא בחר.

זהו המשך לסיפור לפני החתונה – חלק ד ומומלץ לקרוא אותו תחילה הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם בין המציאו הוא מקרי בהחלט. לא קרה כלום בין אבנר לביני, אני לא מאמינה, הוא פשוט הניח