סיפור מאת זיגי אחרי השחרור מהצבא, עברתי מעיירת הפיתוח הדרומית בה גדלתי לעיר הגדולה. התרוממות הרוח שלי החזיקה מעמד זמן קצר. הייתי היחיד מכל החבורה שגדלה איתי שהתקבל לאוניברסיטה אך מהר מאוד הב
לפני 7 ימים
403 קראו את הסיפור ישבתי בוקר אחד במשרדי, אי שם במגדל משרדים חסר ייחוד בעיר מרכזית בישראל. ישבתי לבדי, תוהה על האופן שבו העסק מתקדם, מצב השוק, לקוחות פוטנציאליים. אתם יודעים – כל השיט של עצמ
לפני 9 ימים
מוזיקה תעשייתית כבדה, איטית ומלוכלכת התנגנה ברקע בחדר בית המלון. חזקה מספיק כדי להטביע את הרעשים שניסו לפלוש מן העולם החיצון, חלשה מספיק כדי שתוכל לשמוע אותו מדבר אליה בשקט. ״תורידי את כל הב
לפני 4 חודשים
לילו – פרק י"ו
פרק י"ו – במיטה עם התאומות הוא מוצא את אלישבע ואחותה במטבח, ישובות על כיסאות גבוהים לצד אי המטבח. האחות אכן זהה לאלישבע והיא לובשת בגדים מעט שמרניים יותר מאשר אלו של אחותה אשת רמת הגולן. שיע
לפני 4 חודשים
לילו – פרק י"ח
פרק י"ח – אמא ואחות ודודה “בואי.” אומר שרול ואוחז בידה. יהודית לא חושבת, לא מסוגלת, כאילו היא מחוץ לגוף שלה. מופתעת לגלות שאחיה הקטן לוקח אותה לחדר השינה של ההורים והריח שמציף את נחיריה כאשר
לפני 4 חודשים
החיים הסטודנטיאליים
שמי עידו, בן 23, סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן וגר במעונות בקמפוס בשל המרחק בין עיר מגורי לאוניברסיטה. אני בעל גוף ממוצע, קצת נמוך (1.74) עם שיער שחור קצר ועיניים חומות. מבנה גוף ממו
לפני 4 חודשים
זהו המשך לסיפור המלאכית שלי – להצמיח לאבא קרניים ומומלץ לקרוא אותו תחילה הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. בכלל לא לסבית! בערב ד
לפני 4 חודשים
אל תסתכל בקנקן
הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. חיהל'ה, או חיה-לאה כפי שאביה הקפיד לקרוא לה בשמה המלא, ידעה בדיוק מה היא הולכת לעשות, כבר שנה
לפני 4 חודשים
עידן של עונג
אני נערה צעירה. עוד לא בת עשרים. היום חיילת בחיל הים. רק לפני שנה וחצי סיימתי את בית הספר. בשנותיי הקצרות לא הספקתי עדיין לרכוש ניסיון מיני רב, אבל הבחור שעליו עוד רגע אספר סיפק לי ניסיון שיכ
לפני 4 חודשים
אני ממש ספורטבית
אני נשואה + 3 וחיה באושר עם גבר שמעריך אותי מאוד, איש מיוחד ויש לנו יחסים טובים וסקס נהדר ובאמת שלא חסר לי דבר. אני לא ממש טיפוס ספורטיבי, פעם לפני שלושת הלידות הייתי הרבה יותר בעניין. למזלי,
לפני 4 חודשים
יושבת חלוצה על הגורן
פרולוג כשעזבתי את וילנה עדיין הייתי בתולה, לא ידעתי גבר מעולם. נערה צעירה בוגרת בהצטיינות של הגימנסיה לבנות, ניבאו לי שאני אהיה רופאה אבל אצלי החלום הציוני בער בעצמות. בת 18 וחצי, חולמת, יצא
לפני 4 חודשים
פתאום היא אחרת לי, לא יודעת להסביר את זה, החברה הטובה המצחיקה שכיף לי איתה פתאום מרגשת אותי בצורה כל כך שונה. אני לא יודעת לשים את האצבע על נקודת הזמן בה הכל השתנה, על הרגע שכבר לא ראיתי אותה
לפני 4 חודשים