כל הסיפורים

"אתה תצטרך לשים כיפה.” אומר זבולון בפעם האלף. “שחורה, יו? איך מיין, זה בני ברק. שלא תבוא לי עם סרוגה.” "אני יודע. כבר יש לי. וגם ז'קט שחור יש לי. וחולצה לבנה.” עונה רפי בסבלנות. “אני יכול לה

את הפעם הראשונה שערן ראה את דודה ענת הוא לא שכח וגם באותו הרגע, למרות שהוא לא היה יותר מאשר בן שש וחצי, הוא ידע שגם לא ישכח. הטיסה לאיטליה, הוילה הענקית, הכלבים המנוקדים, הכל יִטשטש עם השנים

המשרד של שרון היה חדר אכסון לפני ששרון התחיל את ההתמחות שלו וככזה הוא חדר קטן, נטול חלונות ואוויר. יש בו שעון מעל הדלת וקצת תמונות שהדביק שרון כדי להפוך אותו למדכא פחות. יצורי פנטזיה מתמונות

הכל התחיל ממבט. מבט אחד מילד קטן הרס לי את החיים ובנה לי אותם מחדש. מבט של ילד שהרגע גמרתי לזיין את אמא שלו בתחת. מול העיניים של אבא שלו. הבעל הוא איש עסקים מצליח יחסית. עסק לחומרי איטום או מ

חלק זה של הקניון שומם בשעות הבוקר המאוחרות. דוכני המזון מהווים זירת קרב גסטרונומית תרבותית בין רשתות ענק מארצות הברית לבין דוכנים מקומיים של יזמים קטנים המנסים למכור שווארמה וסנדוויצ'ים טוניז

"הזונה שלך באמת מרשימה מאוד", אמר אחד מהם בעודי עומדת באמצע החדר, מכוסת עיניים. "היא הולכת לחטוף ובגדול הכלבה" אמר אחר. פתחתי את הפה ושאלתי בחשש "מה הולך לקרו-" ומיד חטפתי סטירה שהפילה אותי ע

אני יושבת רועדת מחוץ לחדר המנהל, לבד. כולם כבר הלכו. המנקה מסתובב, הכל ריק. למה דווקא עכשיו המנהל רוצה לראות אותי? הדלת נפתחת והוא יוצא לעברי. "תיכנסי שיר" הוא אומר ואני מתיישבת מולו. "שיר, ה

״מתי לאחרונה היית באופרה?״ התנוססה השאלה ממנו ועניתי שבעצם אף פעם לא הייתי. ההודעה הבאה הכילה 3 תאריכים ובקשה פשוטה: ״תבחרי״. כך התחיל הסיפור של היום. נפגשנו לקפה של בוקר בסמוך לבית האופרה.

עוד שבוע נשרף ואני מגיע לחמישי עם הלשון בחוץ. חתכתי מוקדם מהמשרד, השעה ארבע וחצי ואני מגיע לדירה שלי, חדר וחצי בפלורנטין, זה מה שהצלחתי למצוא בזמן שהיה לי. עבר שבוע מאז הפרידה הקשה מסיוון. ש

פאק לא! פספסתי את האוטובוס! מי יודע מתי יגיע הבא… ואז ראיתי אותו צועד בדרך לחנייה, מכר מהעבר. רציתי אותו לפני שנים, אך הוא היה תפוס, אני הייתי תפוסה והתזמון היה גרוע. "אתה לומד פה?" "יום השת

"אני בת 22, ממלצרת בתל אביב. זהו". "אוקי, ספרי לי קצת יותר על החיים שלך", הוא אמר. הוא פסיכולוג בן איזה 45. מבוגר כזה, קצת מוזנח. מעניין אם הוא חרמן על המטופלות שלו. בא לי שהוא יתחרמן עלי. א

סוף סוף היה שקט בבית, הילדים רדומים במיטותיהם והבית נקי ומצוצח. גם אני כבר הייתי בפיג'מה אחרי מקלחת ומאחר ובעלי הודיע שיוצא עם חברים ויגיע מאוחר לקחתי לי בן אנד ג'ריז מהמקפיא והתיישבתי לי לצפ