כל הסיפורים

פרק י"ט – מקודשת, מקודשת, מקודשת לשונו של ישראל מסתייפת עם זו של אחותו, ויהודית נאנחת בפיו. שתי אצבעותיו מרקדות בחריץ הרטוב שלה אבל היא לא נותרת חייבת ואצבעותיה לופתות את איברו הזקור. היא מש

כאשר נודע לי שלקראת תחילת פרסום הספר השני של "הצד השני של הבריכה" יצאו מיכל, שירן עזי ואחרים ליום צילומים בסטודיו לצורך תמונות יח"צ הבנתי מיד שזו הזדמנות מעולה לפגוש בהם ולשאול אותם כמה שאלות

“קומי שפחה" אני מצוה על איילת, היא קמה. “ידיים משולבות מאחוריי הגב שפחה! פישוק קל ברגליים!” אני פוקד. היא מיד מצייתת. אני מסתכל עליה בוחן אותה, “כשאני אומר לך לעמוד ככה את עומדת מהיום שפחה! ב

אחרי חיי הוללות של רווק ישראלי ממוצע בא זמני להתמסד, הרגשתי שמצאתי את בת הזוג האידאלית. אוהבת ומעניקה לי תחושה שאני כל עולמה. אחרי ההצעה ופרוצדורת הכרות המשפחות, התחיל המרוץ לליל הכלולות שהפך

זהו המשך לסיפור יום ההולדת שלו – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה. הסצנה הבאה נראתה כאילו הייתה לקוחה מסרט. ירדתי למטה במהירות, מדלגת על שתי מדרגות בכל פעם. רתחתי. יש גבול ואני הולכת לסיים את ה

פעמים בשבוע אני נשאר לישיבת סינכרון עם הקבוצה באמריקה. בגלל שהשעות עם האמריקאים הפוכות, רק לאחר שש בערב ניתן לדבר יחדיו. השבוע ביקשתי משרה להישאר שתסביר את חלקה התכנוני בפרויקט. שרה הייתה בעל

מעולם לא אהבתי את טעם השכר, מר, מעורר חלחלה. בעיניי אוהבי הטיפה המרה הם חבורה של חסרי חוט שדרה שמנסים לעשות רושם על חברים תחת לחץ חברתי. הפעמים היחידות שבאמת שתיתי זה רק בערב פורים. כאן מתחיל

הרגע הכי טוב במסע בצבא הוא הרגע בו אתה חוזר ומשחררים אותך לשעת ת"ש. אתה מוריד את המדים הדוחים, הספוגים בזיעה ונכנס למקלחת. אחח, איך שלא בא לך לצאת! אלא מה, מה הבאסה? לסיים את המסע הזה בשטח ול

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.  הודעה "סלבית בחנות" תפסה אותי באמצע זיון, דופק בהנאה את שיינדל ששכבה עירומה על השולחן במשרד של

לבת של השכנים שלי יש ישבן כל כך נהדר שבמשך שבועות בכלל לא ידעתי איך נראים הפנים שלה. כל פעם שעבדתי בגינה והיא היתה יוצאת מהבית היו לי בערך 7 שניות לצפות בתופעת הטבע הזו. הר התבור של הישבנים,

לו מטיילת ברחוב. האויר נעים, רוח קלה מלטפת את פניה. השפה העברית נשמעת משונה אבל כבר מזמזמת לה נעים באוזן עכשיו שהתרגלה אליה. האנשים האלו כולם צעקניים ורעשניים אבל היא הופתעה לגלות כמה נחמדים

אני אוהבת לעבוד עד מאוחר, כשהמשרד מתרוקן בהדרגה בשעות אחר הצהריים אני שמה לי מוזיקה שאני אוהבת ושוקעת בעבודה. צלצול הטלפון הוציא אותי מריכוז "מדבר השליח, יש לי מעטפה עבורך, אני מגיע עוד 3 דקו