פנטזיה

כל הדמויות והשמות הן פרי הדמיון בלבד וכל קשר ביניהן לעלילה ולמציאות הינו מקרי בהחלט עידו אני לא יודע מתי בדיוק הפסקתי להתרגש מדרגות. פעם כל זימון ללשכה של מפקד בכיר היה מצליח להעלות לי דופק.

שלושה ימים יכולים להיות נצח. ריח הקפה השחור בקליניקה של אליס כבר מזמן התחלף בריח העמום של המזגן הפועל, אבל המתח שרבץ בחדר מרגע שהדלת נפתחה היה סמיך מספיק כדי לחתוך אותו בסכין. יהודה ואילנה נכ

תיק 1002 – רננה ואיתמר הקירות האקוסטיים של הקליניקה שמרו על השקט, אבל בתוך הראש של אליס התחוללה סופה. בשלושת הימים שחלפו מאז הטיפול של יהודה ואילנה, המקצועיות שעליה עמלה שנים הרגישה כמו קליפ

הקדמה שנים שאני רוצה להעלות על הכתב ולשתף אתכם בסיפור שלנו, במסע של תענוגות ומימוש פנטזיות אדירות. אתחיל בלספר עלינו: אלי וענת, בני 40, נשואים מזה 15 שנה ויש לנו שישה ילדים מקסימים. הכרנו ק

מעולם לא אהבתי את טעם השכר, מר, מעורר חלחלה. בעיניי אוהבי הטיפה המרה הם חבורה של חסרי חוט שדרה שמנסים לעשות רושם על חברים תחת לחץ חברתי. הפעמים היחידות שבאמת שתיתי זה רק בערב פורים. כאן מתחיל

יעל היא בחורה צעירה, בת 24 בסך הכל. היא בת יחידה להוריה, אב ממוצא תוניסאי, רואה חשבון מצליח ומוכר, ואם ממוצא אוקראיני שעובדת כרופאה בכירה במחלקה אורטופדית בתל השומר. בעברה היתה יעל קצינה קרבי

זהו המשך לסיפור לפני החתונה – חלק ד ומומלץ לקרוא אותו תחילה הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם בין המציאו הוא מקרי בהחלט. לא קרה כלום בין אבנר לביני, אני לא מאמינה, הוא פשוט הניח

דייט ראשון במסעדה רומנטית, בן זוגי להערב נראה כמו חלום רטוב של כל בחורה ועונה לכל סעיף שאימא יהודיה חולמת עליו. לצערי מאז שהגענו, הבחור פתח בהרצאה ארוכה ומאוד מנומקת תחת הכותרת "למה גרושתי בת

הבהרה – סיפור זה מבוסס על סיפור אמיתי לגמרי, אבל כל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט! השמות, האנשים והמקומות הם פרי מוחי הקודח (מאוד). אין בסיפור הנכתב כדי לעודד או לתת לגיטימציה למעשים כאלו

הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. עוד ערב שישי שאני תקועה בבית. אני מרגישה כזו חנונית, כמעט כל שישי בערב החברות מהשכבה יוצאות לבלות ואני סתם נשארת בבית.

זהו המשך לסיפור כן, הקוקיה. חלק ג – מלווה מלכה (סעודתא דדוד מלכא) ומומלץ לקרוא אותו תחילה – ליאור… – שלום מלכה'לה. – מה שלומך? – טוב, ושלומכם? – דוד לא נמצא עכשיו, הוא צריך לחזור מהכולל. – א

חחחחחחחח אני שומעת בהקלטה… לא תאמיני, אני בדרך צפונה. לא מאמינה למשמע אוזניי, מרימה טלפון ורוצה לשמוע את זה במדויק ממקור ראשון. לא להאמין – שנינו נוסעים בדיוק לאותו המקום, בדיוק באותם הימים.